"אֵין תְּנוּעוֹת עֲתִידִיּוֹת לְחֶשְׁבּוֹן זֶה".
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, נִסִּיתִי לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי,
מְדֻבָּר כָּאן עַל תְּנוּדוֹת קְטַנּוֹת –
לֹא תְּנוּעוֹת עֹמֶק.
לֹא תְּנוּעוֹת רֹחַב.
אֶת חֲגִיגִיּוּת "הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים"
נִפַּצְתִּי כְּבָר מִזְּמַן,
וּמַגָּעִים מִזְדַּמְּנִים, קִסְמֵי יוֹם מִקְרִיִּים,
אִישׁ לֹא יִקַּח מִמֶּנִּי,
גַּם לֹא מַחְשֵׁב הַבַּנְק.