אשר גל

תלמידים

2015

"הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:"

(משנה, מסכת אבות, פרק א' משנה א')

 

תַלְמִידִים הַרְבֵּה יֵלְכוּ אַחֲרַי

בַּיּוֹם הַהוּא. לֹא אֲנַגֵּן בְּחָלִיל

ולא אֶקְסֹם בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.

הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ בְּאָזְנַיִם גּוֹמְעוֹת

וּבְעֵינַיִם קְרוּעוֹת וּכְמוֹ בַּשִּׁעוּר

יְחַכּוּ שֶׁכְּבָר יִגָּמֵר.

יִהְיֶה שָׁם אֶחָד

שֶׁיִּקַּח אֶת מְקוֹמִי וִידַבֵּר בִּמְקוֹמִי

מַרְאוֹת וְקוֹלוֹת

שֶׁפַּעַם הִפְלֵאתִי לְהַצִּיג.

אוּלַי מִישֶׁהו יִקְרָא שִׁיר לְזִכְרִי.

אוּלַי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה.

מתוך:

ונהר אינו יוצא מעדן,

פרדס, 2015