יערה שחורי

תיזהר הקונה

מתוך: הזמנים הרועדים שלנו,

פרדס, 2024

הִיא נִסְּתָה שֶׁלֹּא לָקַחַת אֶת זֶה אִישִׁית
הִיא לָקְחָה אֶת זֶה אִישִׁית
בְּאֶגְרוֹף הֻחְזַק הַכֶּסֶף הַזָּר.

הִיא שָׁכְחָה לוֹמַר:
רְאִיתֶן הֵיכָן אֲנַחְנוּ גָּרִים
אֵין כָּאן דָּבָר חוּץ מֵאֵשׁ.

לְנֶגֶד עֵינֵיהֶן הִתְחַפְּשָׂה לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת
אִשָּׁה צְעִירָה יוֹתֵר וְנִרְגֶּשֶׁת
חַפּהָ מֵחֵטְא.

בְּחֹם שֶׁעִוֵּת אוֹתוֹת
הֵן יָכְלוּ לִרְאוֹת בָּאֵשׁ
יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת.

הִיא קָנְתָה כָּל מָה שֶׁמָּכְרוּ לָהּ
בּאָ רֶָץ שׁלֶּנָוּ שׁיֶּקְָרָה
הלַּהֶבָהָ יקְָרָה מהֵ קֶַּרַח.

זֹאת חֲלִיפָתָהּ
מַיִם לְאֶרֶץ רְווּיָה
כְּוִיָּה תַּחַת הַלָּשׁוֹן.

החַ דֶֶר קָרַן והְנַּשָׁיִם
מִצְמְצוּ בְּכֶסֶף וְקוֹרָל
עַל פָּנֶיהָ עָבַר צֵל הַשּׁוֹר.

רַק עוֹד פַּעַם אַחַת
היָהָ מְאֻחרָ מִדַּי
להְִזּהֵָר.

הַכֹּל זָהַר
הַכֹּל הִכְאִיב
הַכֹּל חֲרָטוֹת.