כָּל הָאוֹר הַזֶּה עַל הַבֹּקֶר
כְּשֶׁכָּל כָּךְ לַיְלָה כָּל הַזְּמַן
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
הַלַּיְלָה נַצְלִיחַ לִישֹׁן אֲבָל מָה הַטַּעַם
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֲנִי יָשֵׁן שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ
אֲנִי מִתְעוֹרֵר וְאֵין לִי כֹּחַ
אֲנִי יוֹדֵעַ
הַכֹּל נוֹפֵל-לִי מֵהַיָּדַיִם, וּמָה שֶׁלֹּא נוֹפֵל אֵין כֹּחַ
לִפֹּל
אַתָּה מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר, עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר
כְּמוֹ הוֹפָעָה שֶׁאֵין לָקוֹחַ
תִּרְאֶה-תִּרְאֶה שָׁמַיִם, אַתָּה אוֹמֵר
כֵּן וְהִנֵּה אֲדָמָה וּבֵין לְבֵין מָה
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
הָאִישׁ הַפּוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹת לִקְרָאתִי מְחַבֵּק
אֲוִיר – אֲנִי
לֹא יוֹדֵעַ
לָקַחַת
אֶת עַצְמִי בַּיָּדַיִם.
