עַל 443 לְכִוּוּן תֵּל אָבִיב
סְגוּרִים בְּאִיבִּיזָה אֲדֻמָּה
מֻפְרָדִים מֵהֶחָלָל הַחִיצוֹן
נוֹסְעִים בַּזְּמַן
אֶל גַּרְמֵי־הַשָּׁמַיִם שֶׁהָיִינוּ
שַׂמְתָּ לֵב?
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בְּמִלּוּאִים
יֵשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר כּוֹכָבִים
פַּעַם לָמַדְתִּי שֶׁכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה
הַפּוֹעֵל בֵּין גּוּפִים
מֻשְׁפָּע מֵהַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם
אֲבָל אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ בַּכִּסֵּא שֶׁלְּךָ
וְלֹא נָגַעְתָּ
לְיַד הַבַּיִת שֶׁלְּךָ
עָצַרְתִּי, הִתְרַחַקְתָּ
בְּקֶצֶב קָבוּעַ
נִשְׁאַרְתִּי בְּגוּפִי,
נִמְלֵאתִי רִיק