אוהד ובר

תודה שאתה לא קטן

הִזְדַּמְּנוּת זֹאת, בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת
לַמּוֹהֵל שֶׁחָתַךְ לִי
בְּדִיּוּק.
שֶׁהֶעֱמִיד לִרְשׁוּתִי רֵעַ
סְחוּט מַחְמָאוֹת,
שָׂרוּעַ בְּפִנָּתוֹ בִּסְבַךְ יְרֵכַיִם.
וְתוֹדָה גְּדוֹלָה לְאָבִי וְסָבִי
שֶׁהוֹרִישׁוּ לִי שְׁאֵרִית
בָּשָׂר עֲסִיסִית,
מְכוֹנָה מְתֻזְמֶנֶת.
וְכֵן תּוֹדָה אִישִׁית:
לַחֲבֵרוֹת שֶׁחָסוּ בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶן
וְלֹא פָּצְעוּ אוֹ נָשְׁכוּ אַף עַל פִּיהֶן
שֶׁהוּא נוֹטֶה לְהַשְׁפְּרִיץ, טִפָּה
אֶגוֹאִיסְט. וּלְכָל מִי שֶׁגָּמְרָה עָלָיו אֶת הַהַלֵּל.
וְלַקְּרֶמִים הַקְּרִירִים שֶׁלֹּא הוֹלִידוּ פְּרִיחוֹת,
שָׂרְפוּ אוֹ יִבְּשׁוּ. וְלַדַּלֶּקֶת בְּאֶשֶׁךְ שְׂמֹאל
שֶׁלֹּא הִתְפַּתְּחָה עַד כְּדֵי כְּרִיתָה.
וְתוֹדָה רַבָּה לַכִּפָּה
לַוְּרִיד וְלִנְקֻדַּת הַחֵן
עַל הַסִּימֶטְרִיָּה וְהַמִּרְקָם הֶחָלָק.
וְתוֹדָה אַחֲרוֹנָה: לְךָ, שֶׁכְּבָר מִגַּן
הִנְּךָ נִמְתָּח בְּכָל הַהַשְׁכָּמוֹת
וּבְכָל רִגְעֵי הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת וְתָמִיד בְּחִיּוּךְ
מְעֻדָּן.

מתוך:

דייט עם עצמי,

מקום לשירה, 2017