תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן
מִמֶּנִּי
לֹא בְּנִימוּס
תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן
בּוֹנֶה וּמְפָרֶקֶת אוֹתוֹ
קֻבִּיּוֹת קֻבִּיּוֹת
תָּמָרָה מְיַצֶּרֶת
בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת הַקָּטָן שֶׁל פָּנֶיהָ
קַוִּים וְצוּרוֹת שֶׁהֵן הִשְׁתַּקְּפוּתִי
תָּמָרָה לוֹמֶדֶת לָלֶכֶת
לֹא מִסֵּפֶר תַּיָּרִים
מְפַזֶּרֶת אַחֲרֶיהָ פֵּרוּרִים
כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְאֶמְצָא
אֶת עַצְמִי.
