טל ניצן

תִּראי

זֶה לֹא סַפְסַל יָרֹק בַּחֲדַר הַיְּלָדִים
זֶה תַּנִּין

זֶה לֹא תַּנִּין
זֶה הֶעָתִיד:
הִנֵּה נִיד עֵינָיו הָאִטִּי
הִנֵּה נְקִישַׁת לִסְתּוֹתָיו הַנּוֹרָאִית

אֲבָל אֵיפֹה הַיְּלָדִים?
זֶה בִּכְלָל לֹא חֲדַר הַיְּלָדִים
זֶה חֲדַר הַיַּלְדוּת
הִנֵּה אַתְּ עוֹמֶדֶת בּוֹ
בְּשִׂמְלָתֵךְ הַקְּטַנָּה וּבְפִיךְ הֶחָתוּם
וְכָל תַּנִּינֵךְ לְפָנַיִךְ.

מתוך:

אטלנטיס,

אפיק, 2019