אלכס בן ארי

שניים לריצ'רד

מתוך: צי,

מוסד ביאליק, 2023

אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ רַע הַיּוֹם
שֶׁבָּא לִי לִכְתֹּב שִׁיר.
לֹא אִכְפַּת לִי: כָּל שִׁיר, הַשִּׁיר
הַזֶּה.
(ריצ'רד בראוטיגן)

1.
בְּאַרְבָּעָה בְּאַפְּרִיל, אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע
מִישֶׁהוּ הִרְגִּישׁ רַע כָּל כָּךְ
שֶׁבָּא לוֹ לִכְתֹּב שִׁיר.
הוֹ רִיצַ'רְד, כָּל זֶה חָלַף (גַּם אַתָּה)
רַק הַשִּׁיר נוֹתַר עַל עָמְדּוֹ
כְּמוֹ אַנְדַּרְטָה לִקְרָב גָּדוֹל.
לֹא כָּל קְרָב, הַקְּרָב
הַהוּא. הָאַנְדַּרְטָה
הַזּוֹ.
לֹא מְשַׁנֶּה
אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ רַע הַיּוֹם

2.

רִיצַ'רְד, כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
שֶׁאֲנִי עוֹבֵד עַל שִׁיר אֶחָד.
הוּא כִּמְעַט גָּמוּר אֲבָל מִתְעַקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר כָּזֶה.
אֲבָל אֲנִי, לָמָּה אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ?
מָה מְשַׁנָּה הַחֲרִיקָה הַקְּטַנָּה שֶׁנּוֹתְרָה
אוֹ הָאֵזוֹר הַמְּעַט אָטוּם בְּמֶרְכָּזוֹ?

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים נִלְחַמְתִּי
עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר מִתְרַוֵּחַ
שׁוֹכֵחַ שֶׁכָּל הַזְּמַן הַזֶּה גַּם הוּא עוֹבֵד –
עוֹרֵךְ אוֹתִי לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ
שֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּלִכְתֹּב שִׁיר כְּמוֹתוֹ.

הַקְּרָב הַזֶּה יֻכְרַע רִיצַ'רְד
וְהַשִּׁיר, כָּךְ אוֹ כָּךְ, יִשָּׁאֵר.
אַנְדַּרְטָה. מָקוֹם לְהִשָּׁכַח בּוֹ
אוֹ לְהִזָּכֵר.

אוּלַי זֶה