אִם לַבַּרְבִּי שֶׁנִּשְׁמְטָה
בֵּין הַכָּרִית לַשְּׂמִיכָה
הָיָה קוֹל, הִיא בֶּטַח הָיְתָה שָׁרָה
אֶת "בְּלוּז הַמִּטָּה הָרֵיקָה".
הַדֻּבִּי הַנִּשְׁעָן עַל סוֹרְגֵי הָעֵץ בְּזוֹ הַסְּמוּכָה
מְחַכֶּה שֶׁמִּישֶׁהִי תַּחֲזֹר לְסַפֵּר
עַל אֲבִי אֲבוֹתָיו הַדֹּב פּוֹ.
בַּשְּׁלִישִׁית זְרוּקָה עַל הַמִּזְרָן
חֻלְצַת קְבוּצַת כְּדוּרֶגֶל
אֲדֻמָּה מְאֹד.
וּבֵינָתַיִם הָעֵט בּוֹ אֲנִי מְרַהֵט
חַדְרֵי שֵׁנָה שֶׁל יְלָדִים חֲטוּפִים,
שׂוֹרֵט אֶת הַנְּיָר
עָלָיו נִכְתַּב הַשִּׁיר הַזֶּה.
*בעקבות מיצב המיטות הריקות של נחטפי העוטף, כיכר ספרא, ירושלים