הָאֲדָמָה רָתְחָה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם שֶׁצָּעֲדוּ
לְבֵית הַסֵּפֶר.
עַל הָעֵצִים שֶׁלֹּא צָמְחוּ בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
דִּמְיַנְתִּי עָלִים בּוֹעֲרִים,
וְצִפּוֹרִים חַדּוֹת מַקּוֹר, שֶׁדִּגְמְנוּ אֶת
הַצְּעָקָה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל אַרְצוֹת הַקֹּר.
בָּאתִי מִשִּׁכּוּן שֶׁל מְפֻנֵּי מַעְבָּרוֹת
בַּעֲנִיבָה שֶׁנִּשְׁלְפָה מִמִּזְוְדוֹת בַּגְדָּד.
צִבְעָהּ הָלַם אֶת הַחֻלְצָה
וְאֶת הַזָּ'קֶט שֶׁבְּכִיסוֹ
הֻסְתַּר "פַּרְקֵר 21".
"זֶה יָפֶה", לָחֲשָׁה הַמּוֹרָה לְאִמִּי ,"אֲבָל
בֵּית הַסֵּפֶר זֶה לֹא חֲתֻנָּה",
וַאֲנִי כָּל כָּךְ רָצִיתִי אָז כַּלָּה
מִשְּׁלַל הַבָּנוֹת,
שֶׁעַל שִׂמְלוֹתֵיהֶן עוֹד הִתְגַּלְגְּלוּ גַּרְגִּירִים
מֵאַרְגְּזֵי הַחוֹל,
וּבְעֵינֵיהֶן אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת תִּיקֵי הָאִפּוּר
שֶׁל הַנְּסִיכוֹת, שֶׁיִּמְשְׁלוּ בַּמְּדִינוֹת שֶׁיָּקוּמוּ וְיִפְּלוּ
לְאֹרֶךְ שִׁעוּרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה,
אֶת מֶרֶד הַמִּלִּים מִשִּׁעוּרֵי הַלָּשׁוֹן
וְאֶת הַפַּטִּישִׁים שֶׁיַּכּוּ בְּשִׁבְרֵי לֵב
בַּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין חֲלוֹם
לַחֲלוֹם.