יורם ורטה

שיר 4 מתוך המחזור מחווה לשאננים

מתוך: הימים שבאו,

קשב לשירה, 2010

2010

בַּטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי שֶׁל כִּתָּה גִּימֶל עַרְמוּ לָנוּ

אֶת כָּל מַה שֶׁעָבַר הָעַם עַל הַר צִיּוֹן בְּיָדֵנוּ

 

אַחֲרֵי אֲרוּחַת עֶשֶׂר וְעוֹד דִּבְרֵי הֶסְבֵּר דִּלַּגְנוּ

בְּזוּגוֹת מִקֶּבֶר דָּוִד לְמַרְתֵּף הַשּׁוֹאָה וְלַתַּצְפִּית

 

שָׁם שָׁם נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ וְהַפֶּה הִתְמַלֵּא מַיִם

הָעַתִּיקָה הָיְתָה גַּגּוֹת מִגְדַּל דָּוִד מִבְצָר וְטוֹב

 

הָיָה לְהַזִּיעַ בְּיָדוֹ שֶׁל בֶּן הַזּוּג לְמַרְאֵה לִגְיוֹנֶר

מִצִּפּוֹר אַחַת מְצַוַּחַת חֻבַּרְתִּי לִי חֻבַּרְתִּי לִי.