אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אַתְּ מִתְאַמֶּנֶת
אַךְ יֵשׁ שָׁם, מִן הַסְּתָם, גַּם מִשְׁקוֹלוֹת,
וּכְשֶׁאַתְּ מְנִיפָה אוֹתָן בְּיָד מְיֻמֶּנֶת
בָּאֲוִיר הַמְמֻזָּג הֵן נִדְמוֹת קַלּוֹת,
וְאוּלַי יֵשׁ שָׁם אֵיזֶה מִתְקָן
שֶׁעָלָיו רָצִים, אַךְ בַּמָּקוֹם,
כְּדֵי לְהַקִּיף עוֹלָם צַיְקָן
חֲסַר תַּחֲלִיף שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם
לִנְסֹעַ מַגִּיעִים מִבְּלִי לָצֵאת.
עַכְשָׁו אֲנִי סָמוּךְ לָךְ בֶּחָלָל,
וּכְשֶׁגּוּפֵךְ נִמְתָּח עַל הַפַּרְקֶט
עֵינַי חוֹפְנוֹת אֶת הַשָּׁלָל.