בְּסוֹף הַיּוֹם הַחֶדֶר שָׁב אֶל מְכַלָּיו.
הַפְּלַסְטִיק נָח בְּתוֹךְ הָעֵץ
וְכָל הַצִּבְעוֹנִי מַחֲזִיר בָּרָק אֶל הַכֵּהֶה.
בְּהִצְטַבְּרוּת הַזּוֹ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי אֲנַחְנוּ
כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְּאֻשָּׁרוֹת
לֹא שֶׁחָסֵר לָנוּ מִזַּן הָעֲצַלְתַּיִם
תּוֹרִים שֶׁלֹּא דָּחוּף עַכְשָׁו אַף פַּעַם
וְתַשְׁלוּמִים שֶׁלֹּא נַבִּיט לָהֶם בִּכְחֹל הָעַיִן
עַד יַחְזְרוּ דַּלַּקְתִּיִּים וַאֲדֻמִּים,
וְגַם אֲנַחְנוּ לִפְעָמִים טְרוּפֵי עֶלְבּוֹן
שֶׁאַחֲרָיו צָרִיךְ לָשׁוּב מֵהָאַלְסְקוֹת אֶל הַבַּיִת
וְיֵשׁ יָמִים שֶׁמָּאֳרָק בָּנוּ מִן עֶצֶב בְּדֹלַח
מִן הַכְּבִישִׁים אוֹ מִמָּסַךְ שֶׁלֹּא כֻּבָּה
אוֹ מִתְלַקֵּחַ בִּפְנִים כְּשֶׁאֵיזֶה זֵכֶר לַחֻרְבָּן
קָם כְּעוֹף חוֹל, כְּשֶׁכְּבָר חָשַׁבְנוּ
שֶׁחָצִינוּ וְהִגַּעְנוּ
אֲבָל לָרֹב יֵשׁ לָנוּ קְצָת יוֹתֵר הַכֹּחַ מִן הַפֹּעַל
וּבְסוֹף הַיּוֹם הָעֲיֵפוּת
הִיא רַק מַצַּב צְבִירָה נוֹזְלִי שֶׁל אַהֲבָה
אָנוּ גְּדֵלִים מִסְּכוּם חֶלְקֵנוּ בִּידִיעָה שְׁקֵטָה, נִמְסֶרֶת
הַשְּׁאֵלָה לֹא מִתְחָרָה עִם הַתְּשׁוּבָה