יאירה גינוסר

שיר בטלפון

מתוך: החוצפה לחיות, ושיריה,

גוונים, 2004

2004

 

קוֹל אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת:

אָז אֶצְלְכֶם – כָּל הַשָּׁנָה

בְּיוֹם שִׁשִּׁי לֹא לוֹמְדִים?

קוֹל בּוֹגֶרֶת כִּתָּה א': 

 

שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ד'

שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ה'

שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ו'

שֶׁאֶהְיֶה בַּצָּבָא,

שֶׁאֶהְיֶה אַבָּא אִמָּא,

שֶׁאֶהְיֶה בָּעֲבוֹדָה,

שֶׁאֶהְיֶה בָּעֲבוֹדָה,

שֶׁאֶהְיֶה בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁאֶהְיֶה בְּגַן עֵדֶן,

בְּיוֹם שִׁשִּׁי לֹא לוֹמְדִים.