הִיא כְּבָר רָאֲתָה עוֹלָם
בְּלִי מְלוֹאוֹ. הִיא לָאס וֵגָאס
שֶׁל הַלֵּב. עוֹד אוֹחֶזֶת
בְּאֵיבָרוֹ שֶׁל הַיְקוּם כְּהִמּוּר
לִסְחֹט עוֹד כַּמָּה טִפּוֹת מַזָּל
שֶׁנָּזַל
וְאָזַל. כְּבָר הוֹפִיעָה בִּשְׁנֵי סְרָטִים כְּחֻלִּים וְרֻדִּים,
מִגּוּפָה נוֹדְפִים רֵיחוֹת שֶׁל שְׂדוֹת תְּעוּפָה.
דַּיָּלוֹת יָפוֹת וַעֲיֵפוֹת כָּמוֹהָ, עוֹבְרוֹת לְנֶגְדִּי עִם
מְנַת לַיְלָה מֻגְזֶמֶת. קְבַרְנִיטֵי הַמֹּחַ נָחִים נָמִים
בִּסְוִיטוֹת הַקּוֹקְפִּיט לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
וְעָלַי עוֹבְרִים נְדוּדֵי שֵׁנָה קָשִׁים מֵחוֹף אֶל חוֹף.
