יוסף עוזר

שבת

2013

הַחֲלָלִית עוֹמֶדֶת לְהַמְרִיא.

מִישֶׁהוּ סוֹפֵר לְאָחוֹר.

הָאִשָּׁה מַדְלִיקָה אֶת הַמַּבְעֵרִים.

עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם.

אֲנַחְנוּ נִקְשָׁרִים לְבָּלוֹנֵי שַׁבָּת.

הַחַמְצָן לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת.

אֲנַחְנוּ בִּתְנָאִים שֶׁל חֹסֶר גְּרָבִיטַצְיָה.

בְּכַדּוּרִיּוֹת מַיִם מְרַחֲפוֹת מִשְׁתַּקְּפִים פָּנֵינוּ כִּיצוּרִים גְּדוֹלֵי אָזְנַיִם.

נְזַמֵּר פִּיּוּטִים מֵהָעוֹלָם הָאָבוּד, נִזְלֹל.

כְּאִלּוּ יֵשׁ חֶבֶל טַבּוּר.

עַד לַנְּחִיתָה מַבְעֵרֵי הַהַבְדָּלָה

יַגִּיעוּ אוֹתָנוּ לִקְצֵה הַמַּסְלוּל

אֶל בֵּית הַמְּשֻׁגָּעִים.

מתוך:

עמק יזרעאל ירושלים,

אפיק, 2013