אַחֲרֵי שֶׁהִצְמַחְתְּ כְּנָפַיִם וְזִימִים
לִילָדַיִךְ וְהִשְׁלַכְתְּ אוֹתָם הַרְחֵק
וּשְׁעוּנָה עַל מַעֲקֵה הַסְּפִינָה הָרְעוּעָה
הַמְּנֻקֶּבֶת
אַתְּ מַשְׁקִיפָה עֲלֵיהֶם קְטֵנִים וְהוֹלְכִים,
קְרֵבִים לַיַּבָּשָׁה הַפּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ
וְאֶבֶן עֲצוּמָה נָגֹלָּה סוֹף-סוֹף וּמַשֶּׁהוּ זָהִיר
דּוֹמֶה לְשִׂמְחָה –
יָד קְטַנָּה מוֹשֶׁכֶת בְּשׁוּלֵי בִּגְדֵּךְ.
