תום הדני נוה

שְׂדֵרוֹת רָגֵר

2011

עָמוֹק בַּלַּיְלָה,

אֲנִי מְצוֹתֵת לַעֲצֵי הַתָּמָר

שֶׁעַל אִי-הַתְּנוּעָה.

אֶצְבָּעוֹת הַסַנְסַנִים מַרְפּוֹת אֲחִיזָתָן

וְשׁוֹמְטוֹת תְּמָרִים אֶל הַכְּבִישׁ,

אֶל מִכְלוֹל הָאֵבָרִים הַמְּמֻנָּעִים שֶׁל תְּנוּעַת הבֹּקֶר.

דִּמְמָת פְּגִיעַת הַפְּרִי בָּאַסְפַלְט

פּוֹעֶלֶת עָלַי כְּמוֹ תְּרוּפַת הַרְגָּעָה,

שֶׁמֵעוֹלָם לֹא לָקַחְתִּי.

 

בִּרְגַעִים כָּאֵלּוּ

מָה שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ בֵּאוּר

מַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם.

 

מתוך:

פרא בית החזה,

בארד, 2011