כָּל בֹּקֶר לְהַטְרִיחַ אֶת הַגּוּף שֶׁל מִיכָאֵל אֶל הַסַּפָּה, לְהַשְׁמִיעַ בְּדִיסְק אֶת הָאַקְטוּס טְרָגִיקוּס שֶׁל בָּאךְ, תַּקְשִׁיב מִיכָאֵל, תַּקְשִׁיב לֶחָלִיל הַמִּצְטַוֵּחַ בְּחַדּוּת בַּתֵּבָה הַחֲמִישִׁית, זֶה לֹא מְרַגֵּשׁ? בְּנִי מְמַצְמֵץ וּמְנַסֶּה שׁוּב לְסַפֵּר לִי עַל כַּדּוּרֶגֶל, עַל מִשְׂחֲקֵי הַיּוּרוֹ שֶׁיַּתְחִילוּ עוֹד מְעַט, מַמָּשׁ בְּקָרוֹב, וְאוּלַי אַרְשֶׁה לוֹ לְהִשָּׁאֵר עַד חֲצוֹת, אַבָּא זֶה חָשׁוּב, צָרְפַת נֶגֶד רוֹמַנְיָה, כֵּן, כֵּן, אֲנִי מְהַנְהֵן, מָה שֶׁתִּרְצֶה, רַק תַּקְשִׁיב, עַכְשָׁו, הַכִּנּוֹר, לֹא יֵאָמֵן שֶׁהוּא כָּכָה חוֹבֵק הַכֹּל, מֵאָחוֹר, בַּעֲדִינוּת, אֶת הַזַּמָּרִים, אֶת הַמַּקְהֵלָה, אֶת הַתִּזְמֹרֶת כֻּלָּהּ, אוֹמְרִים שֶׁבָּאךְ בָּכָה כְּשֶׁהוּא כָּתַב אֶת הַיְּצִירָה הַזֹּאת. כֵּן, כֵּן, מִיכָאֵל מְהַנְהֵן בְּסַבְלָנוּת נְדִירָה, אֲבָל אַבָּא, זֶה שֶׁעֵרָן זֶהָבִי עָבַר מִמַּכַּבִּי תֵּל אָבִיב לְסִין לֹא אוֹמֵר שֶׁעַכְשָׁו הֵם יַפְסִידוּ, נָכוֹן? בֶּטַח, אֲנִי מִזְדָּרֵז, זֶה לֹא אוֹמֵר כְּלוּם, אוּלַי בַּסּוֹף הוּא עוֹד יַחֲזֹר, תִּרְאֶה שֶׁהוּא יִתְגַּעְגֵּעַ לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בְּמַכַּבִּי, מִי יִמְסֹר לוֹ כַּדּוּר לְיַד הָרֶשֶׁת, צָ'אן צָ'אן? לְמִי הוּא יִצְעַק שֶׁיִּמְסְרוּ לוֹ לִבְעִיטָה חָפְשִׁית – לְבָּאקוֹ צָ'אוּצָ'אוּ אוֹ לְדוֹר מִיכָה? בַּסּוֹף כֻּלָּם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, גַּם מִתּוֹךְ הַבְּאֵר, כִּי הַגַּעְגּוּעַ הוּא חֶבֶל, הֲכִי אָרֹךְ שֶׁיֵּשׁ. מִיכָאֵל מַבִּיט בִּי. סוֹף סוֹף הַבַּיִת שָׁקֵט. מַעֲרֶכֶת הַמּוּזִיקָה דּוֹמֶמֶת, אֲפִלּוּ בָּאךְ הִפְסִיק אֶת נְשִׁימוֹתָיו. זְמַן לָקוּם וּלְהִתְרַחֵק קְצָת מִבְּנִי. קַח בְּגָדִים וְתִתְלַבֵּשׁ, הוֹלְכִים לְבֵית הַסֵּפֶר. בַּחֵשֶׁק שֶׁל הָאִי חֵשֶׁק הַנִּצְחִי שֶׁל תַּלְמִידֵי כִּתָּה א', מִיכָאֵל מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ. אֲנִי מִצְטוֹפֵף בֵּינְתַיִם תַּחַת בֶּרֶז הַמַּיִם הַחַמִּים בַּחֲדַר הָאַמְבָּט, בּוֹכֶה לְאַט עַל חֹסֶר הַהֲבָנָה, עַל זְגוּגִית הַמִּלִּים הַחוֹצֶצֶת תָּמִיד אֶת הָאַהֲבָה. בֹּקֶר יוֹם רְבִיעִי, עוֹד יוֹמַיִם יֶחֱצֶה פַּרְפַּר אֶת קַו הָאוֹר וְיַמְשִׁיךְ הָלְאָה. וּמָה אָז?