נֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם: שִׁירָה כְּדַרְכָּהּ — הוֹרָתָהּ
וְלֵדָתָהּ בְּאַהֲבָה. אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר
הִתְהַפְּכוּ עָלָיו סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, וְשִׁירָתוֹ
תַּעֲלֶה מִבּוֹר אֵיבָה. אָמָּנוּת מֵאָמָּנֻיּוֹת
הַמִּלְחָמָה בְּיָדוֹ. עֵטוֹ — חֲנִיתוֹ, וְשִׁירָיו
הֵם שְׁרִירָיו; עוֹלָה לוֹ שִׁירָתוֹ בְּחַיָּיו.
לְנַעֲרֵי שְׁכוּנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם אֵיךְ לַחֲרֹג —
פְּרָצוֹת סְפוּרוֹת יִפָּתְחוּ לָצֵאת מִמִּלְכּוּד;
הַפֶּשַׁע, הַסְּפּוֹרְט, אֲחָדוֹת מִן הָאָמָּנֻיּוֹת.
בְּגִיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה עָלִיתִי
לְזִירַת מִתְאַגְרְפִים־נְעָרִים (אֲנִי
שׁוֹמֵר אֶת הַתְּעוּדָה. "הַפּוֹעֵל נֵס־צִיּוֹנָה.
נִרְשַׁם לְטֶנִיס וּלְאִגְרוּף") כַּמּוּבָן, אֲבָל
הוֹרִידוּנִי אַף זָב דָּם וְאֵשׁ מִכְוָה בַּלֵּב;
הוֹ, אַלּוּף נְעוּרַי! הוֹ, רוֹקִי מַרְצִיָאנוֹ!
(גַּם מַרְלוֹן בְּרַנְדוֹ, אֶגְרוֹף־פַּרְצוּפוֹ מֶה
חָמַדְתִּי בְּ"חוֹפֵי הַכְּרַךְ"). בְּאָמָּנוּת אַלִּימָה
הַחִלּוֹתִי אָז לְנַסּוֹת כֹּחִי, לְפַתֵּחַ שְׁרִירַי.
