לְהִתְעוֹרֵר כָּל בֹּקֶר בְּאִיּוּמֵי אֶקְדָּח.
בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁלִּי מִסְתּוֹבֵב רוֹצֵחַ,
יֵשׁ לוֹ דִּבּוּר נָעִים, הוּא אֶחָד שֶׁקּוֹרֵא סְפָרִים,
אוֹהֵב קוֹלְנוֹעַ, מְטַיֵּל בְּעָרִים רוֹמַנְטִיּוֹת,
מְחַפֵּשׂ אוֹתִי בֵּין הֲרִיסוֹת הַזְּמַן
וַאֲנִי אַחֲרָיו, תָּמִיד
אַחֲרָיו.
