כִּזְבוּבִים הֶעָטִים עַל שְׁיַר רֶקֶב־טֶרֶף,
לְפוּתִים סְבִיב רֹאשִׁי עָבֵי־סְרָק, לִבְלִי הֶרֶף.
זִמְזוּמֵי יַהַב, חֵרֶף – –
מִשְׁתּוֹקֵק לְגָדְעָם וְנוֹהֶה וְרוֹצֶה, אַךְ
בִּלְבָבִי אֵין דַּי עֹז לִהְיוֹת לְרוֹצֵחַ.
גִּמְגּוּמֵי לַהַב חֶרֶב – –
אָז מַשַּׁק־כַּנְפֵיהֶם עוֹד מַצִּית אֵשׁ בְּקֶרֶב
יְגוֹנִי. שׁוּב כַּף־שֶׁמֶשׁ נִטְמֶרֶת בְּגֶרֶב.
דִּמְדּוּמֵי זָהָב; עֶרֶב – –