חֲתִיכַת הַזְּכוּכִית הַזּוֹ הָיְתָה פַּעַם שֶׁבֶר
מִכּוֹס אוֹ בַּקְבּוּק שֶׁנִּסְחַף לַיָּם,
שָׁהָה בְּמַיִם מְלוּחִים
וְנִשְׁחַק לְאֹרֶךְ שָׁנִים
עַד שֶׁנִּפְלַט
אֶל חוֹף גִּבְעַת הָעֲלִיָּה
שֶׁבּוֹ אֲנִי עוֹמֶדֶת עַכְשָׁו.
דִּמְעַת עִנְבָּר מְלֻטֶּשֶׁת
בְּכַף יָדִי –
פִּנּוֹתֶיהָ קֵהוֹת, מִרְקָמָהּ חֲלָבִי
אֵינָהּ חוֹתֶכֶת יוֹתֵר, הִיא רַק יֹפִי
מִתְנוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ.
וְיֶשְׁנָן שָׁעוֹת שֶׁגַּם אַתְּ בְּזִכְרוֹנִי
מִתְקַהָה מֵעָצְמַת מִלְחֵי הַזְּמַן –
צֶבַע קוֹלֵךְ רַכּוּת יָדַיִךְ טִפוּף צְעָדִים בַּמַּדְרֵגוֹת
וְהַגַּעֲגוּעַ אֵינוֹ חוֹתֵךְ
הַלִּטּוּשׁ הוּא שִׁכְחָה
אֲבָל לֹא כְּמוֹ זְכוּכִית,
אֵין בּוֹ יֹפִי.
רַק אֵימָה גְּדוֹלָה.