אלכס בן ארי

ראשון לציון. חוף הים. 18:36 – 17:47

כֻּלָּנוּ מְפַחֲדִים.

נָשִׁים יָפוֹת

מְעַקְּמוֹת סְבִיבָן אֶת הַמֶּרְחָב.

שׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתִּי: קֹדֶם לְהִתְבּוֹנֵן

אַחַר כָּךְ לִרְצוֹת לִכְתֹּב.

מַרְגִּיעַ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ קָצֶה לְכָל זֶה.

הַיְּלָדִים מַבִּיטִים אֶל קֶצֶף הַגַּל הַבָּא.

אֲנִי רָחוֹק יוֹתֵר

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.

מתוך: