אֲנִי קוֹרֵא שִׁירָה
בִּפְנֵי זוֹ שֶׁיָּדֶיהָ תָּלְשׁוּ כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים
בְּמֵי הַבְּרֵכָה.
אַבָּא שֶׁלָּהּ גּ'וֹרְג' לִמֵּד אוֹתִי סַיִף בִּזְמַן שֶׁהִתְחַלְתִּי
לִדְקֹר מִלִּים. אִמָּא שֶׁלָּהּ נָתְנָה לִי כּוֹבַע שֶׁקֹּדֶם
הֵטִיל צֵל עַל מִצְחָן שֶׁל הַיָּפוֹת
מִנִּבְחֶרֶת הַהִתְעַמְּלוּת שֶׁל הוּנְגַרְיָה.
לְפָנֶיהָ וְאַחֲרֶיהָ הַשּׁוּרוֹת מְלֵאוֹת
עוֹד זְקוּפוֹת וּזְקוּפֵי קוֹמָה
שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דֵּי חָזֶה
בִּשְׁבִיל מֶדַלְיָה.
אֲנִי מַצִּיג בִּפְנֵיהֶם אֶת הַצֶּ'מְפְּיוֹנִים שֶׁל הָא"ב:
הִנֵּה שְׁלֹמֹה אִבְּן גַּבִּירוֹל אַלּוּף סְפָרַד
בִּבְעִיטַת כַּדּוּרֵי שֶׁמֶשׁ,
הִנֵּה בּוֹדְלֵר מֵטִיל כִּידוֹן עַל פִּרְחֵי הָרֹעַ,
הִנֵּה הֶרְבֵּרְט מִתְאַבֵּל עַל רַגְלֵי הָרָצִים מִלּוּחַ הַשַּׁחְמָט
שֶׁל גָּארִי קַסְפָּרוֹב בִּזְמַן שֶׁשִּׁימְבּוֹרְסְקָה מִתְאַמֶּצֶת
לְהַפְסִיד לַאֲחוֹתָהּ בְּאַלִּיפוּת פּוֹלַנְיָה
בַּהֲכָנַת מָרָק.
וְהִנֵּה אֲנִי שֶׁמֵּרֹב
"הִנֵּה"
וְעוֹד "הִנֵּה"
מְמַלֵּא אֲוִיר בַּחֲרִיקַת גַּלְגַּלֵּי הַמֹּחַ שֶׁל שִׁיר
הַמְחַכֶּה תָּמִיד לִירִיַּת הַזִּנּוּק
שֶׁל הַמֵּרוֹץ הַבָּא.
