שלומי חסקי

קרבי

מתוך: האקדמיה ללשון מגומגמת,

כרמל, 2008

אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ, בָּשָׂר טָרִי, מְגֻלָּח, קְצוּץ שֵׂעָר,
לֹא מֻגְבָּל בְּכשֶׁר קְרָבִי, צָרוּד, צַיְתָן עַד
גְּבוּל הַפַּחַד.
לְיַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה, כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בַּחֲבָטוֹת שֶׁל כֶּלֶב
בְּקָרְבָּנוֹ, אַצְלִיף פְּקֻדָּה שֶׁאַף רָס"ָר
עוֹד לֹא אָמַר לְךָ.