נעמה בוגט

קילקול

נוּרַת הַחִוּוּי בִּמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה

הוֹרְתָה עַל כֶּשֶׁל מָנוֹעַ רִאשׁוֹנִי

בַּיּוֹם בּוֹ אֻשְׁפַּז אָבִי.

דּוּ תַּחְמֹצֶת פַּחְמָן רְעִילָה נִמְסְכָה בְּדָמוֹ,

כְּסַבּוֹן הַמַּעֲכִיר אֶת פְּנֵי הַמַּיִם.

הַזְרָמַת חַמְצָן בְּלַחַץ וּמַסֵּכָה מְהֻדֶּקֶת

לֹא הֵסִירוּ אֶת כִּתְמֵי הַתּוֹצָאוֹת הַחֲרִיגוֹת בְּגִלְיוֹן הַמַּעְבָּדָה,

לֹא הִרְגִּיעוּ אֶת גּוּפוֹ הַמְקַרְטֵעַ.

 

גַּעֲגוּעַ הֵחֵל לְהַקִּישׁ בִּי:

אַבְזָם הַמִּתְדַּפֵּק עַל תֹּף הַמְּכוֹנָה

בְּסִבּוּב מַתְמִיד.

מתוך:

ננופואטיקה 5,

, 2015