בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִיא נִפְרְמָה.
נִפְרַם הַחוּט שֶׁחִבֵּר אֶת הָאֲדָמָה אֵלֶיהָ.
כָּל בְּנֵי הָאָדָם הָיוּ פְּרוּמִים מִמֶּנָּה
וְעָדִין, הִיא נָשְׁמָה פַּעַם בְּכַמָּה דַּקּוֹת.
הִיא רָצְתָה הֲמוֹן יָדַיִם עָלֶיהָ
שֶׁיִּטְווּ חֲזָרָה אֶת הַחוּטִים אֵלֶיהָ
וַעֲדַיִן, מָנְתָה אֶת הַיָּדַיִם הַחֲסֵרוֹת.
בַּסּוֹף לָקְחָה אֶת שְׁמוֹנֶה רַגְלֶיהָ
וְהָלְכָה לִטְווֹת קוּר-אָרִיג נוֹסָף
שֶׁלֹּא יִקְּחוּ אוֹתָהּ הָרוּחוֹת.
זֶרֶם הַמַּיִם בַּנַּחַל לֹא הִפְסִיק
מוּל הַפְּרִימָה שֶׁלָּהּ שֶׁהָיְתָה גַּסָּה מְאוֹד.
בְּשָׂפָה חֲדָשָׁה
הִיא רָצְתָה לְהַגִּיד שֶׁחָזְרָה
אֲבָל פָּחֲדָה שֶׁהוּא יִבָּהֵל.