"…וְקֶשֶׁר זֶה צָרִיךְ כָּל תַּלְמִיד חָכָם לְלָמְדוֹ
וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ צוּרָתוֹ בִּכְתָב אֶלָּא בִּרְאִיַּת עַיִן "
(רמב"ם, הלכות תפילין, פרק ג', י"ג)
רְאֵה תּוֹרַת אָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ,
הִסְתַּכֵּל עַל הַקִּבּוֹרוֹת הָרָפוֹת שֶׁלָּהֶם
וְעַל נֹסַח הַקֶּשֶׁר הַבִּלְתִּי נִתָּן לְהִכָּתֵב.
תַּבִּיט בָּהֶם
קוֹשְׁרִים מְלַפְּפִים סוֹפְרִים
מְנַשְּׁקִים.
קֶשֶׁר זֶה, הוּא מֵאוֹתָם שֶׁאַתָּה לָמֵד בְּחַיֶּיךָ
אַךְ וְרַק מֵהִשְׂתַּכְּלוּתְךָ בָּם.
כְּמוֹ אֵיךְ לְהוֹבִיל אֶת יָדְךָ לְלִטּוּף אָדָם,
כְּמוֹ אֹרֶךְ הַגַּל הַנִּדְרָשׁ לָהּ
עַד הֲנָפַת הַדֶּגֶל הַלָּבָן.