[צעקה של אישה בדואית משבט בדואי]

★

צעקה של אישה בדואית משבט בדואי

שהמדינה עקרה אותם מאדמתם

ותחתם הציבה גמלים עשויים ברזל

 

(כתבתי את המונולוג הזה מפיה על פי הזיכרון

לאחר צפייה בחדשות מיום שישי 28 בינואר 1994)

 

 

"זֹאת הָאֲדָמָה שֶׁלִּי וְזֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי

זֹאת הָאֲדָמָה שֶׁלִּי וְזֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי

הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לָמוּת עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת

אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים אֶת הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ

הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לָמוּת עַל הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ

הַלְוַאי הַלְוַאי הַלְוַאי

 

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כָּךְ

מִכָּל הַצְּדָדִים סָגוּר

מִצַּד אֶחָד מִשְׁמַר הַגְּבוּל

מִצַּד אֶחָד מִשְׁמַר הַטֶּבַע

מִצַּד אֶחָד אֵין לְאָן לָלֶכֶת

מִצַּד אֶחָד – – –

 

אֲנִי אִשָּׁה אַלְמָנָה וְאֵין לִי מוֹשִׁיעַ

אֲנִי אִשָּׁה אַלְמָנָה וְאֵין לִי מוֹשִׁיעַ

אֵין לִי אִישׁ מִלְּבַד אַלְלָהּ

 

אֵין לִי אִישׁ מִלְּבַד אַלְלָהּ

אַלְלָהּ הוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי

אַלְלָהּ הוּא הַמּוֹשִׁיעַ הַיָּחִיד שֶׁלִּי

אֲנִי בּוֹכָה וְזוֹעֶקֶת: אֲנָשִׁים עִזְרוּ לִי

אֲבָל אֵין לִי אִישׁ מִלְּבַד אַלְלָהּ

אַלְלָהּ הוּא הַמּוֹשִׁיעַ הַיָּחִיד שֶׁלִּי

הִנֵּה הָאֲדָמָה שֶׁלִּי וְהִנֵּה הַבַּיִת שֶׁלִּי

הִנֵּה הָאֲדָמָה שֶׁלִּי וְהִנֵּה הַבַּיִת שֶׁלִּי

 

כָּאן הָיְתָה הַמְּדוּרָה שֶׁלִּי

כָּאן הָיִיתִי מְבַשֶּׁלֶת, מְכִינָה לֶחֶם

הִנֵּה הַמְּדוּרָה שֶׁלִּי

הַלְוַאי שֶׁאָמוּת עַל הָאֲדָמָה שֶׁלִּי, הַלְוַאי

אֲנִי זוֹעֶקֶת וּבוֹכָה: אֲנָשִׁים עִזְרוּ לִי

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתִי"