• דרש

  • פשט

צדוק עלון

צמות

בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר

אֲנִי לוֹבֵשׁ
סְוֶדֶר שֶׁאִמִּי סָרְגָה.

גִּילִי כָּעֵת
הוּא כְּגִילָהּ שֶׁל אִמִּי
בָּעֵת שֶׁסָּרְגָה אֶת הַסְּוֶדֶר

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם אִמִּי חָשְׁבָה
שֶּׁכְּשֶׁאֶהְיֶה  בַּגִּיל בּוֹ הִיא סָרְגָה אֶת הַסְּוֶדֶר
עֲדַיִן אֶלְבַּשׁ אוֹתוֹ עַל גּוּפִי

אֲנִי מַבִּיט בַּצַּמּוֹת הַקְּלוּעוֹת שֶׁל הַסְּוֶדֶר
וּמִשָּׁם עוֹבֵר מַבָּטִי לַצַּמּוֹת הַקְּלוּעוֹת שֶׁל בִּתִּי
צַמָּה וְעוֹד צַמָּה
וְצָמְאָה נַפְשִׁי וְצָמְאָה.