ילי שנר

צל

מתוך: ננופואטיקה 4,

, 2015

כָּתַבְתִּי מִכְתָּב. מָחַקְתִּי אֶת הַשּׁוּרוֹת הַחֲשׁוּבוֹת. נוֹתְרוּ

מִלִּים שֶׁנּוֹעֲדוּ כְּתַפְאוּרָה לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר (יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִן

הַמֶּרְחָבִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹּא נִשָּׁאֵר רַק שִׁיר) מִלִּים עַל חֹסֶר הַיְכֹלֶת

לוֹמַר מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי בְּעִנְיַן מַה שֶּׁקּוֹרֶה. עַל כָּךְ

שֶׁכְּפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת דָּבָר עַל הֶעָתִיד לָבוֹא, נִתָּן בְּהֶחְלֵט

לָדַעַת מַשֶּׁהוּ עַל שֶׁמִּתְרַחֵשׁ עַכְשָׁו, גַּם אִם עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי עוֹטֶה צֵל.

אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע שֶׁחֶלְקוֹ יִשָּׁאֵר בַּעֲלָטָה, אֵין זֶה מִן הַנִּמְנָע

שֶׁנַּתְמִיד בְּכִמְעֲטִיּוּתֵנוּ, אֲבָל מֻמְלָץ לִלְמֹד מִן הַחַיִּים

עַל כֹּחוֹ הָאֵימְתָנִי שֶׁל הָרָצוֹן.

בְּכָל אֹפֶן חֶסְרוֹנוֹת יִתְגַּלּוּ בַּהֶמְשֵׁךְ. טִפְּשִׁי לְהַנִּיחַ אַחֶרֶת,

רַק שֶׁעַכְשָׁו לַיְלָה, וְתוֹכִי רָצוּף הִשְׁתּוֹקְקוּת, וּבֵין כֹּה

אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה רָצוּי הָיָה לִכְתֹּב בָּאוֹר.