צילמתי אור אחר

 

לְבַד הוֹלֵךְ הָעֶרֶב.

יָד בְּיָד נוֹפֶלֶת

בֵּין מִדְבָּר לְיָם

הַחִיּוּת הַנּוֹשֶׁמֶת שֶׁל הַדְּבָרִים.

בֵּינְתַיִם עֲזוּבָה שׁוֹקֶקֶת

תְּהוֹמוֹת.

 

אֲצַלֵּם לַיְלָה נוֹשֵׁם

צְלָלִים עַל הָאַסְפַלְט.

 

אֵיךְ שָׁמַיִם רוֹתְחִים –

רַק צְרָחוֹת עוֹרֵב בַּהַשְׁכָּמָה

קוֹטֵעַ אֶת הַיָּרֹק הָאוֹבֵד שֶׁל הַקַּיִץ.

 

זֶה נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם הַמַּרְאֶה הַמְּלַבֵּב.

יַעַר מַזְמִין צִמְחִיָּה מְסֻבֶּכֶת;

רְגָעִים נְטוּשִׁים אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר מִן הַשַּׁעַר הַמַּזְמִין.

 

הַאִם רַק אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֶשְׁכַת הַבְּרוֹשִׁים

בִּשְׁמֵי כֶּסֶף?

 

צִלַּמְתִי אוֹר אַחֵר.

הַסְּתָו הָיָה כָּאן – רַק הֵעַרְנוּ אֶת הַצְּבָעִים,

נִעַרְנוּ אוֹתָם לְתֵיאַטְרוֹן חָזוּתִי מִשֶּׁלָּנוּ.

דִּמּוּיִים נֶחְרָבִים הָיוּ לָנוּ לְמַרְגּוֹעַ.

 

בְּכָל פַּעַם מִסְמְסוּ נָשִׁים בִּצְחוֹקָן

סוֹד.

הָיָה אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת

שֶׁהָרוּחַ לֹא תִּהְיֶה רָעָה.

אֶת הַמַּלְעִיזִים צָרִיךְ לָשִׂים בְּכִבְרַת דֶּרֶךְ

צוֹנְנִים.

 

עָזַבְנוּ אֶת מִשְׂחֲקֵי הָאֵשׁ. הַאִם תָּסִיר אֶת הַפָּנִים?

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר מַבָּט וְלֹא אֵיזֶה צֶבַע.

אֵיפֹה הַכָּתֹם הָרוֹעֵשׁ? הַאִם הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת

אֶת הַיֹּפִי הָאַחֵר?

 

לָמָּה לִבְרֹחַ לִצְלָלִיּוֹת, לְהִסָּתֵר?

כְּבָר עָשׂוּ אֶת הַשְּׁקִיעָה, עִבּוּ אֶת הַגַּלִּים.

שָׁמַיִם יוֹקְדִים מִמֵּילָא,

תּוֹפְסִים פֹּה צֵל.

צְחוֹקְךָ עוֹלֶה.

הַקּוֹמְפְּלֵקְס הַזֶּה נוֹשֵׁם חֲצֵרוֹת וְדִמּוּיִים

וּמֶרְחַץ אוֹרוֹת.

 

סוּפָה נוֹדֶדֶת. אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִתְעוֹת בְּךָ?

שָׁמַיִם עוֹמְדִים

בִּשְׁבִיל הָאוֹר – חֶרֶשׁ זוֹרֵחַ וּמִתְעַצֵּב

עַד שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אַהֲבָה.

 

הָאֵר אֶת הָאוֹר שֶׁלְּךָ:

גַּם הָעַיִן הִיא רְאִי.

לִלְחשׁ אִוְשָׁה

כָּל יָמֵינוּ כְּעָלִים.

 

הוֹלֵךְ

וּבָא הָעֶרֶב.