עוֹד שִׁיר אֶחָד נוֹתַר לִי לִכְתֹּב
וּבוֹ אֲסַיֵּם – לְבֵינְתַיִם:
אֵינִי מִתְכַּוֵּן לַעֲקֹר אֶת גְּרוֹנִי
וְלָמוּת (יִשְׁמְרוּנִי שָׁמַיִם)
וְגַם לֹא לַחְדֹּל מִלִּכְתֹּב פִּזְמוֹנוֹת
וְהִמְנוֹנוֹת מַקְהֵלָה
וּבָּלָדוֹת אֶלֶגְיוֹת פּוֹאֶמוֹת וְכוּ'
וְרִנּוֹת אַהֲבָה וְחֶדְוָה
אַךְ עָיַפְתִּי. לִבִּי וְכִיסַי רֵיקִים
וְאִשְׁתִּי הַיָּפָה עֲצוּבָה
וְאֵין לִי בְּרֵרָה עוֹד – אַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים
וְאֵצֵא לְקוֹשֵׁשׁ פַּרְנָסָה