פרוצה

בְּלֹא טִינָה וּבְלֹא חִבָּה,

בְּלֹא חֶדְוָה וּבְלֹא תּוּגָה

אֲזִינְכֶם, אַחַי, בִּנְתָחִים מִגֵּוִי הֶעָרֹם –

בְּהִקָּהֶלְכֶם סְבִיבִי וּבִידֵיכֶם פְּנָכוֹת קְטַנּוֹת,

מוֹשְׁכִים בִּקְוֻצּוֹתַי,

מְלַקְלְקִים אֶת הַכַּף וּמְקַשְׁקְשִׁים בַּמַּזְלֵג.

הִכַּרְתִּיכֶם כֻּלְּכֶם,

יְרֻקֵּי עֵינַיִם, שְׁחֹרֵיהֶן וּכְחֻלֵּיהֶן,

גְּבוֹהֵי קוֹמָה וּקְצָרֶיהָ.

הִכַּרְתִּי בֵּינֵיכֶם אָב וּבְנוֹ,

שָׁכֵן וּשְׁכֵנוֹ –

כִּי דַּלְתִּי הִיא הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה בָּעִיר.