כְּבָר שְׁנָתַיִם כִּמְעַט,
אֹשֶׁר מֻחְמָץ:
בָּתֵּי קָפֶה קְטַנִּים
עִיר מִזְרָחִית בְּלֵב מִדְבָּר.
רַגְלַי נוֹדְדוֹת מִן הָרְחוֹב הָרָאשִׁי
אֶל סִמְטָה צָרָה,
שָׁם מְקוֹמִי.
"חֲצִי שָׁעָה וְ– …" מְנַסֶּה אִישׁ שְׁחַרְחַר
קְטַן קוֹמָה לְסַכֵּם עִם בְּלוֹנְדִינִית
מִזְדַּקֶּנֶת (מִדָּה כְּפוּלָה מִשֶּׁלּוֹ)
וּלְצִדָּהּ שְׁחַרְחֹרֶת צְעִירָה יוֹתֵר
נָאָה לְמֶחֱצָה.
עֵינָיו בּוֹרְקוֹת, הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּרֹךְ
יְדִידוּת בִּלְתִּי צְפוּיָה בְּשָׂפָה זָרָה.
יֵשׁ כָּאן חַיִּים,
גַּם כָּאן, לְבַסּוֹף, פַּרְוָר קָטָן שֶׁל אֹשֶׁר.
