לאחותי הקטנה
כָּרֶגַע גָּמַרְתִּי
לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי
לְיוֹם הָעַצְמָאוּת,
עִם נַעַר הַקּוֹלֶג' הַקָּנָדִי
שֶׁטָּחַן אֶת חֲבֵרוֹ בְּלִי הֲפוּגָה,
בְּלִי רַחֲמִים.
זוֹ הָיְתָה אֲרוּחַת גּוּרְמֶה, אֲחוֹתִי,
אֵין מַה לּוֹמַר –
יֵשׁ לָךְ טַעַם טוֹב בְּשִׁפּוּדִים.