פַּחְדָן עָלוּב פָּתַחְתִּי אֶת הָעִתּוֹן וְשׁוּב דִּבַּרְתָּ מִתּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלִּי בְּלִי רְשׁוּת, מָה אַתָּה מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלִּי. קוֹרֵא לִי, כּוֹתֵב אֶת שְׁמִי וּמַפְנֶה לִי פְּרוֹפִיל. גַּם הַלַּיְלָה שְׁנָתִי תּוֹעָה, דֹּפֶק הָרַקּוֹת, דֹּפֶק הַלֵּב, הַלֹּעַ שֶׁל הָרַקָּה הַשְּׂמָאלִית שֶׁנִּפְעַר בִּזְמַן שֶׁלֹּא אוֹמְרִים תְּהִלִּים. וּבַבֹּקֶר הָעִלְעוּל הַתָּמִים, הַמִּקְרֶה, מְעִידַת הָעַיִן עַל הַדַּף, דְּפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁל הַקְּרִיאָה, שֶׁל צִלּוּם הַמָּסָךְ, דְּפִיקוֹת לֵב שֶׁל אִישׁ לֹא יִפְתֹּר לָךְ אֶת הַתַּעֲלוּמָה, אַתְּ כָּאן לְבַדֵּךְ טִפְּשֹׁנֶת, אַתְּ וְהַזִּמְזוּם הַבִּלְתִּי נִפְסָק שֶׁלָּךְ. קַח אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלְּךָ וְלֵךְ. כָּל הַזְּמַן אַתָּה מוֹבִיל אוֹתִי לִשְׁתִיקָה וְלֹא רַק אוֹתִי, כֻּלָּנוּ שׁוֹתְקִים מוּלְךָ. כָּל פַּעַם כָּזוֹ אַתָּה חוֹמֵס אֶת הַשָּׂפָה, מְדַבֵּר, מִתְהַדֵּר וּמַשְׁאִיר אוֹתִי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁדֶר הַפְּנִימִי מִסְתּוֹבֵב אֶל תּוֹכוֹ בִּמְבוּכָה.
