פֶנְג הַלָּבָן

בַּשֶּׁלֶג, פֶנְג הַלָּבָן אוֹזֵר אֹמֶץ מִשֶּׁלּוֹ.
יָמִים טוֹבִים, טוֹבִים אַף מֵאֵלֶּה, לֹא יִהְיוּ לוֹ.
אוּלַי כְּהֶמְשֵׁךְ לְכָךְ שָׁרִים אֶתְנִיקְס תּוּתִים-תּוּתִים,
לֹא לְאָזְנָיו אֶלָּא לְחֶדֶר סָגוּר,
פִּזְמוֹן בְּלִי אוֹרְחִים שֶׁיְּזָרוּהוּ.

הַזְּמַן שָׁזַר לְסָתוֹת לִנְשֹׁךְ, אַךְ פֶנְג הַלָּבָן כִּשְׁמוֹ: לָבָן.
בְּמָקוֹם סָמוּךְ לְכָאן אוֹטְמִים בְּוִילוֹנוֹת
אֶת הֶקֵּף הַבְּדָיָה שֶׁשְּׁמָהּ חַלּוֹן.
חַיָּה לֹא מְבֻיֶּתֶת, הִיא גֵּר.

שׁוּב לֹא נִשְׁחַט וְלֹא הוּטַל.
וּבְמָקוֹם סָמוּךְ מַתְאִימִים שׁוּב וִילוֹנוֹת לַבַּיִת.
כֻּלָּם מְמִיתִים אֶת כֻּלָּם בְּמוּבָן מְסֻיָּם, מְתַקֵּן סַנְטְיָאגוֹ
מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּ"הַזָּקֵן וְהַיָּם".

מַהוּ הַדָּבָר שֶׁטָּבוּעַ בָּנוּ וּבָסְרִי דַּיּוֹ לְאַהֲבָה?
אֲפִלּוּ בְּמִלְחֶמֶת רוּסְיָה יַפָּן
גֶ'ק לוֹנְדוֹן יַקְפִּיא דְּמָעוֹת
שֶׁלֶג הַסִּכּוּי לְהַחְלִים-מִן-הָעוֹלָם גָּדֵל.