עַכְשָׁו שֶׁבָּאתָ אֲנִי נִגֶּשֶׁת נוֹקֶשֶׁת בַּיֹּפִי
וְיֹפִי נִפְקָח מָחוּל בְּפָנַי, לֹא צוֹרֵב.
עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה שֶׁמֶשׁ אִינְדְּיָאנִי,
רַעֲמַת שֵׂעָר לִקְלֹעַ בַּבֹּקֶר
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיֹּפִי לֹא רִמָּה.
שֶׁהַמַּאֲכֶלֶת הֵנִיחָה לִי
שֶׁהֵנַחְתִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת
אֲנִי יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בְּךָ וְלָדַעַת
שֶׁאֳפָקִים יִשְׂתָּרְעוּ בְּקַלּוּת לְפָנֶיךָ
שֶׁבְּךָ בְּתוֹרְךָ יִפָּרְשׂוּ אֳפָקִים
שֶׁאֵין בְּךָ בְּרִיחִים.
שֶׁזַּעַם בָּא וְעוֹזֵב אוֹתְךָ שָׁלֵם, לֹא נוֹגֵס.
שֶׁאֲנִי עַרְמוּמִית פָּחוֹת מִשֶּׁחָשַׁדְתִּי.
שֶׁאַתָּה מִמֶּנִּי מִמֶּנִּי מִשֶּׁלִּי
שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּזְדַּקֵּק לוֹ
יֶשְׁנוֹ בְּךָ כְּבָר