עַל רֹאשׁ הַרְאֵל, בִּזְרֹעוֹת דַּלּוּ רוֹם וּפְתוּחוֹת,
מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי יָמִים עֹמֵד דֹּם אִישׁ שָׂב.
בִּשְׂמֹאלוֹ מַטָּה עֹז וִימִינוֹ תֹּאחֵז לוּחוֹת,
מִפָּנָיו נֹגַהּ הוֹד, לוֹ חֲגוֹר – בָּמֳתֵי עָב.
וּלְרַגְלָיו תֻּכּוּ שְׁנֵי עֲנָקִים גְּבוֹהֵי קוֹמָה,
יִלָּחֲמוּ בוֹ בָּעֹז, אֵלָיו יַעַרְכוּ קְרָב;
בַּקַּרְדֹּם וּבַחֲנִית עֲלוֹת יַעְפִּילוּ רוֹמָה
וּגְזֹל מִזְּרוֹעוֹ אֶת-לוּחוֹתָיו – אַךְ לַשָּׁוְא!
כִּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי שַׁחַר עֵינָיו תִּבָּקַעְנָה,
וּבְעַנְוַת צֶדֶק מִגָּבֹהַּ יַבִּיט בָּם –
וּבִרְכֵּי שְׁנֵי עֲנָקִים שַׁחוֹת, אַף תִּכְרַעְנָה –
מֵרוֹמְמוּתוֹ הַס! כָּמֹהוּ עוֹד לֹא קָם!
