שחר מריו מרדכי

*[עלי להשמר מזרועות של חשך]

עֲלֵי לְהִשָּׁמֵר מִזְּרוֹעוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ.
לֹא דַּי בְּתַחְמֹשֶׁת
שֶׁל קֶסֶם אִישִׁי וּפְעֻלּוֹת הַסָּחָה. יֵשׁ
לְהַכְשִׁיר נְתִיב בְּרִיחָה.
אֲבָל זֶה לֹא הָעִנְיָן עַכְשָׁו.
עַכְשָׁו אֲנִי רוֹקֵד בַּמּוֹעֲדוֹן.
אֲנִי יָפֶה וְצוֹחֵק. וְנֶחְשָׁק וְחוֹשֵׁק.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה.
הָעוֹלָם מָלֵא מוּזִיקָה וְהִמְהוּם.
הַחֲשֵׁךְ דָּמוּם, אֲנִי מַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי: אַל תִּדְאַג;
אַתָּה זוֹכֵר אֵיפֹה הַמַּדְרֵגוֹת
לַגַּג.

מתוך:

מי בעניין שלנו,

עם עובד, 2013