• דרש

  • פשט

עיר

אמיר אור

משא המשוגע

תֵּל אָבִיב, זוֹנָה יָפָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה מְאֻפֵּרֶת,

מַלְאִי לִי אַמְבַּטְיָה שֶׁל לִיקֶר בֵּיצִים,

הַאֲכִילִי אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹת אַסְפָּרָגוֹס.

נַחֲמִי אֶת יְלָדַיִךְ בִּנְשִׁיקוֹת שֶׁל לִיפְּסְטִיק,

תְּנִי לָהֶם לִינֹק מִכָּל הַחוֹרִים.

 

לְצַחִי

שֶׁמִּכַּף יָדוֹ בִּצְבְּצָה שַׂעֲרָה לְבָנָה כְּשַׁרְשׁוּר

וְהָיָה דּוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ בְּסִכּוֹת

לְהִוָּכַח שֶׁאֵינֶנּוּ מֵת;

 

לְמִימִי

שֶׁקָּנְתָה צַעֲצוּעִים בְּאֶרוֹס

וְהִתְיַחֲסָה אֶל כֻּלָּנוּ כְּמוֹ אֶל גְּלִידָה;

 

לְדִינָה שֶׁרָקְדָה בְּלִי צְלִילִים,

אֲבָל יָדְעָה תָּמִיד כְּשֶׁהִתְחַלְּפָה הַמּוּזִיקָה;

 

לְדֹבִי

שֶׁחִיֵּךְ וְרָעַד,

וְעָשָׂה מְדִיטַצְיוֹת שֶׁל הַגּוּרוּ מַהַרָאגִ'י

מוּל רַמְקוֹלִים נִסְדָּקִים בְּבּוּמִים עַלְקוֹלִיִּים שֶׁל וַנְגֶּלִיס;

 

לְאַבְיָה הַזְּקֵנָה

שֶׁלִּקְּטָה עֲצָמוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַמֻּסְלְמִי

וְקָרְאָה בִּקְלָפִים יְשָׁנִים אֶת גּוֹרְלוֹת הָעוֹלָם;

שֶׁהָיְתָה מִתְאַפֶּרֶת מוּלֵנוּ בַּחַלּוֹן כְּמוֹ כַּלָּה

בְּלֵילוֹת שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא;

 

לְעִדָּן שֶׁכִּיֵּר אֵיבָרִים חַיִּים

בַּשְּׁרוּתִים הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית;

שֶׁיָּשַׁן בַּקַּיִץ עַל הַיָּם הַפָּתוּחַ

וְדָגִים וְדַיָּגִים לָחֲכוּ אֶת בְּשָׂרוֹ;

 

לְאִירִיס שֶׁבָּלְעָה סֻכָּרִיּוֹת שֶׁל אֶל-אֶס-דִי

וִילְּלָה עִם הַסָּבְתָא הַנְּעוּלָה בַּמִּטְבָּח

וְנִסְּתָה לִנְשֹׁך אֶת הַפָאלוּסִים הַזְּקוּרִים

שֶׁכִּסּוּ אֶת חַדְרוֹ שֶׁל זֹהַר.

 

בֵּין אֵיבְרֵי אֶבֶן שְׁבוּרִים סָגַדְנוּ לָךְ,

מְחַפְּשִׂים לַשָּׁוְא אֶת הַדֶּלֶת שֶׁבַּקִּיר;

עַל מִפְלֵסֵי אֹשֶׁר נִצְחִיִּים

תָּעִינוּ בֵּין הַתָּעֻיּוֹת.

 

זוֹנָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה מְאֻפֵּרֶת,

אַל תִּשְׁטְפִי מִבְּשָׂרֵךְ אֶת רֵיחַ הַלַּיְלָה,

אַל תִּרְכְּסִי כַּפְתּוֹרִים בְּחֹפְזָה;

אַל תְּכַסִּי בְּצָעִיף שֶׁל בֹּקֶר

עַל נְשִׁיכוֹת אַהֲבָתֵנוּ אֵלַיִךְ.

 

עֵדַת זַאֲטוּטִים, אַחְוַת מְצֹרָעִים,

הִנֵּה הָאֵשׁ וְהַפֶּחָמִים וְהַשֶּׂה לְעוֹלָה;

כְּבָר הִכְוִינוּ אֶת מֻרְסוֹתֵינוּ בַּעֲשַׁן הַסְּטֵיקִיּוֹת,

פְּחָדִים מִן הַלַּבִּירִינְתְּ, נֶאֱחַזְנוּ בַּסְּבַךְ.