גָּדַלְתִּי בְּבַיִת שֶׁל שְׁנֵי חֲדָרִים
שֶׁנִּדְחֲסוּ בּוֹ תֵּשַׁע נְפָשׁוֹת.
לְיַד הַבַּיִת הָיָה בֵּית חֲרֹשֶׁת לְקֶרַח
רֵיחַ הָאָמוֹנְיָה הֶחְנִיק אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה.
אֶת הַנֵּפְט קָנִינוּ מֵעֲגָלָה אֲדֻמַּת מְכָל
וְסוּס רָזֶה שֶׁמָּשַׁךְ בְּקֹשִׁי.
בָּרְחוֹב מִמּוּל הֶרְצֶל הָיָה מִסְתּוֹבֵב בְּעֶגְלַת יָד,
מוֹכֵר פוּל וְחוּמוּס בְּרֵיחַ כָּמוּן
הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּנוּ הָיוּ
עַל הַגַּגּוֹת וּבֵין הַבָּתִּים.
עַד שֶׁבָּאָה הַצְּפִירָה כִּזְעָקָה
וְקָרְעָה אֶת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְעוּ לָנוּ הַחַיִּים
אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַפַנְטוֹמִים שֶׁיָּרְדוּ נָמוּךְ
וְגֵרְדוּ אֶת הַבְּרוֹשִׁים וְהַגַּגּוֹת בְּדַרְכָּם דָּרוֹמָה
אָז הַכֹּל הִתְמוֹטֵט וְאַבָּא קִבֵּל אֶת הַפַּרְקִינְסוֹן שֶׁלּוֹ.
