הַמַּנְיַאקִים שֶׁל אֲגַף הַפִּקּוּחַ
נִמְצָאִים בְּיוֹם סְפּוֹרְט שְׁנָתִי.
לֹא פֶּלֶא. הֵם עוֹבְדִים קָשֶׁה.
בְּסוֹף הַקַּיִץ גַּם לָהֶם מַגִּיעַ.
הֵם יוֹשְׁבִים סְבִיב שֻׁלְחֲנוֹת אֶבֶן
בַּגָּן הַמְטֻפָּח בַּקַּאנְטְרִי קְלַאבּ הָעִירוֹנִי,
מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם, צוֹחֲקִים,
מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ־בֵּשׁ.
בַּצַּד יוֹשְׁבִים פַּקָּח וּפַקַּחַת. עַל מִשְׁקַל סַפַּחַת.
הוּא חָסֹן וּמָלֵא. הִיא דַּקָּה וּבְּלוֹנְדִינִית.
צִלְלֵי הָעֵץ עַל פְּנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ יוֹדַעַת —
מִזֶּה תֵּצֵא חֲתֻנָּה, אוֹ הַטְרָדָה מִינִית.
גֶּבֶר כְּבֶן שְׁלשִׁים חוֹתֵר בַּמַּיִם,
אַגָּנוֹ הַשְּׁרִירִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד,
שַׂעֲרוֹת חָזֵהוּ כֵּהוֹת, וְרַגְלָיו
דּוֹחֲפוֹת בְּלִי לֵאוּת
זוּג סְנַפִּירִים.
הוּא מַבִּיט בִּי. אֲנִי מַבִּיט בּוֹ.
מִשְׁקְפֵי הַצְּלִילָה מִתְכַּסִּים אֵד.
מֵרֹב תַּעֲנוּג מוּל גּוּפוֹ הָעֵירֹם
אֲנִי בּוֹלֵעַ, נֶחֱנָק, מִשְׁתַּנֵּק,
נֶעְצָר לְיַד הַמָּצוֹף, מִתְנַשֵּׁף,
מְפַרְפֵּר וּמַבִּיט בְּגוּפוֹ הַנֶּהְדָּר
מִתְנוֹעֵעַ כְּמוֹ דָּג בַּמַּיִם.
