יפה שלומוביץ

סבך

מַה עוֹד יֵשׁ לְחַדֵּשׁ.
הָאֵשׁ אוֹתָהּ אֵשׁ
הָעֵצִים
שְׁנֵי הַנְּעָרִים
נְעִירוֹת הַחֲמוֹרִים.
עַל מִי נִשְׁאַר לְהַעֲרִים.
אוּלַי כְּשֶׁנַּגִּיעַ בְּבוֹא הַיּוֹם
אֶל אַחַד הֶהָרִים
נׅשְׁחֵה מְעַט
נִכְרַע קַלּוֹת
וּנְמַלְמֵל מִלִּים לֵאוֹת
לְמַרְגְּלוֹת
הָאַיִל הַשָּׁחוּט.

מתוך:

אבן על אבן,

עמדה, 2019