גיורא פישר

סבולת לב

מתוך: צירי חיים,

קשב לשירה, 2014

שְׁלוֹמִי הַיָּפֶה מֵת.

 

מַדְרִיךְ הַכֹּשֶר שֶׁלִּי

מֵת.

 

בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הוּא

הוֹשִׁיב אוֹתִי מוּל הַמַּרְאָה

וְהֶרְאָה לִי אֵיךְ אֲנִי צָרִיךְ

לְהַחֲזִיק אֶת הַגּוּף:

לְיַשֵּׁר גַּב

לִזְקֹף סַנְטֵר

לְהַחֲזִיק מִשְׁקוֹלוֹת קָרוֹב לֶחָזֶה

וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה —

הוּא מֵת.

 

כָּל־כָּךְ קִנֵּאתִי בִּשְׁלוֹמִי הַיָּפֶה

בִּשְׂעָרוֹ הַמָּלֵא

בְּחִיּוּכוֹ הַבָּטוּחַ

בְּיָדָיו שֶׁהֵמֵסּוּ

אֶת גַּב הַמִּתְעַמְּלוֹת

כְּשֶׁעִצֵּב אֶת גּוּפָן.

 

בִּשְׁמוֹנֶה

הִבִּיט גַּם הוּא בַּמַּרְאָה

וְעָשָׂה סִדְרַת תַּרְגִּילִים לְחִזּוּק

סְבֹלֶת הַלֵּב

וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה

כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַחֲזִיק

אֶת גּוּפוֹ

וְנִגַּשׁ לְחַלּוֹן בֵּיתוֹ בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית.