סְטְרֶיְטִית

רִגְעֵי הָעֹנֶג הַקְּצָרִים: עֶשְׂרִים דַּקּוֹת,

בַּדֶּשֶׁא שֶׁעַל יַד מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל.

רֹאשֵׁךְ שָׁעוּן עָלַי, אֶצְבְּעוֹתַי רַכּוֹת,

גּוֹלְשׁוֹת, נָעוֹת בִּשְׂעָרֵךְ הַמְּתֻלְתָּל.

הַהַפְסָקָה כָּל כָּךְ קְצָרָה: עֶשְׂרִים דַּקּוֹת.

מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי אַהֲבָתִי נוֹבַעַת

אֶל שְׂעָרֵךְ וְאֶל גַּבֵּךְ הַמְּלֻטָּף.

הַאִם הִבְחִינוּ בִּי? אָסוּר לָהֶם לָדַעַת.

אֲנִי בּוֹהָה אֶל הַמִּגְרָשׁ בְּלִי נִיד עַפְעַף,

וְכָל הַהַפְסָקָה אַהֲבָתִי נוֹבַעַת.

בָּעֶרֶב חוּט הַטֵּלֵפוֹן נִמְתַּח, רוֹטֵט

מִצִּפִּיָּה מִתּוֹךְ חַדְרִי עַד לְבֵיתֵךְ.

כָּל תַּלְמִידַת תִּיכוֹן רוֹצָה קְצָת לְפַטְפֵּט

בְּהֶבֶל פֶּה תָּמִים שֶׁל נְעוּרִים, אָז אֵיךְ

שָׁתַקְתִּי כְּשֶׁהַחוּט נִכְרַךְ סְבִיבִי רוֹטֵט.

יָשַׁבְתִּי לְצִדֵּךְ, עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי

בְּהַצָּגוֹת חֲצוֹת, בְּסֶרֶט אַחַר סֶרֶט,

וְעַל הַדֹּפֶן הַפְּנִימִית שֶׁל עַפְעַפַּי

צָפִיתִי בְּגִרְסַת בַּמַּאי לֹא מְצֻנְזֶרֶת.

הָיִית כָּל כָּךְ קְרוֹבָה, עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי.

חָזַרְנוּ אֶל בֵּיתֵךְ, וְעַל הַמַּדְרֵגוֹת

הִרְגַּשְׁתִּי אֶת גּוּפֵךְ הוֹלֵךְ וּמִתְקַשֵּׁחַ.

גּוּפֵךְ, שֶׁעַד עַכְשָׁו הִרְשָׁה לִי לְקַוּוֹת,

הָפַךְ צוֹנֵן, נֻקְשֶׁה, וּכְמוֹ מֻכַּת יָרֵחַ

גָּמַעְתִּי בְּרִיצָה אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת.

נִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה מוּבֶסֶת וּפָּתֵטִית.

שְׁבוּעַיִם שֶׁקָּבַרְתִּי תַּחַת הַשְּׂמִיכָה

אֶת שֹׁרֶשׁ הֱיוֹתִי בְּתוֹךְ שְׁנַת חֹרֶף אַרְקְטִית.

אִמִּי אָרְבָה בַּחוּץ, שׁוֹתֶקֶת וּדְרוּכָה.

נִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה. יָצָאתִי מִשָּׁם סְטְרֶיְטִית.