נשיכה של תכלת

ליאיר ונעמי

הָאֲוִיר מָתוּחַ מְהֻדַּק

צִפָּרְנַיִם מִתְכַּרְסְמוֹת מֵעַצְמָן

בַּבַּיִת לוּאִיסִיטוֹ לוֹעֵס כָּרִיךְ

בִּנְגִיסוֹת קְטַנּוֹת אוֹכֵל שִׁבְרֵי לֵב

עֵינָיו אַרְגָּמָן דּוֹלְקוֹת מוּל מָסָךְ רָחָב

גַּם הַיּוֹם הוּא לוֹבֵשׁ תְּכֵלֶת

תֵּשַׁע שָׁחֹר עַל שָׁמַיִם סֵלֵסְטִיִּים

הַגַּרְבַּיִם עַד הַבֶּרֶךְ (בְּלִי מְגִנִּים), הַנַּעֲלַיִם רְכוּסוֹת הֵיטֵב

(רוֹטְטוֹת עֲדַיִן מִמַּגַּע הַכַּדּוּר שֶׁקָּרַע אֶת אַנְגְּלִיָּה)

הָרַגְלַיִם בּוֹטְשׁוֹת בְּרִצְפַּת הַחֶדֶר

רוֹקְעוֹת כְּיֶלֶד תּוֹבְעוֹת הֶסְבֵּר, מִי הִרְחִיק אוֹתָנוּ

מִמַּחֲצִית הַמִּגְרָשׁ שֶׁל קוֹלוֹמְבְּיָה.

לוּאִיסִיטוֹ נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו, עֵינוֹ זָבָה זִכְרוֹן יַלְדוּת.

הַקְּנָס, הַהַשְׁעָיָה, בַּרְצֶלוֹנָה, הַגָּארְדִיאֶן, הַמַּלְוִינָאס,

עַל כָּל אֵלֶּה לֹא חָשַׁב וְלוּ לְרֶגַע (סְוָארֶס, הַשַּׂחְקָן)

כִּי הוּא (לוּאִיסִיטוֹ, הָאוֹהֵד)

יוֹתֵר אוֹהֵד

מִשְׂחָקָן

וְהָאוֹהֵד הָיָה מוּכָן

שֶׁיַּעַקְרוּ עַכְשָׁו אֶת כָּל שִׁנָּיו

בָּזוֹ אַחַר זוֹ

בִּשְׁבִיל רֶבַע גְּמַר מוֹנְדְּיָאל.

וָאמוֹס, הוּא לוֹחֵשׁ דּוֹלֵק,

וָאמוֹס אוּרוּגְוַאי

28.6.2014